אלפי יהודים ממגורשי ספרד הגיעו למצרים, והקימו שם קהילה יהודית מפוארת. האם אתם צאצאיהם? אם כן, אתם זכאים היום לדרכון ספרדי או פורטוגלי?

שורשיהם של היהודים במצרים מתוארכים לאחר חורבן בית ראשון והם הגיעו אליה עם ירמיהו הנביא.

אלכסנדריהנקראת כך, על שום שהוקמה ע”יאלכסנדר מוקדון.

בעיר הוקמה קהילה יהודית גדולה וסוחרי המקום הקימו ברומא ובסביבתה את הקהילות היהודיות.

לאחר הכיבוש המוסלמי הגיעו למצרים יהודים קראים, ופעל בה הרמב”ם(הוא היה רופאו של שליט מצרים) רבי סעדיה גאוןו עוד.

לאחרגירוש ספרדהגיעה קהילה גדולה של מגורשים למצרים.

במאה ה-18 החלה אירופה לחדור למצרים על רקע של מעבר סחורות למזרח הרחוק ולהודו דרך תעלת סואץ.

הם הקימו קהילה נפרדת בקהיר ברובע שקראו לו “חארד אל יהוד“.

הרמב”ם והיהודים הקראים במצרים

הרבה יהודים קראים היו במצרין ונשיאם היה ענן בן דוד.(הקראים מאמינים בתורה שבכתב).

הם התבססו במצרים והיוו מרכז קראי חשוב.

הקהילה הקראית ישבה במקום בשם “פוסטאס” זוהי קהיר העתיקה.

ובבית הכנסת “בן עזרא”במקום התגלתה גניזת קהיר.

בבית כנסת זה נהג להתפלל רבי שמעון בן מימון הלא הוא הרמב”ם.

הוא היה מנהיגה של הקהילה היהודית בקהיר, ופרנסתו באה לו מעיסוק אחיו דוד, עד לטביעתו בים. הוא שימש כרופאו של המשנה למלך, ומצא מזור גם ליהודים שהתדפקו על דלתו.

הקהילה היהודית במצרים אחרי גירוש ספרד

בעת החדשה הגיעו למצרים המוני מגורשי ספרד, כך שרובם של יהודי מצרים היו בעצם ספרדים.

הם עברו להתגורר בקהיר, באזור המודרני שבקרבת איסמעיליה, ובשנת 1905 הוקם בובית הכנסת “שער שמים”ששימש בית הכנסת הראשי של הקהילה.

זו שגשגה עפ”י הכתובים גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה כלכלית יותר מכל היהודים בארצות ערב.

אל קהילה זו הצטרפו יהודים מליבורנו שבאיטליה, והאליטה של הקהילה הייתה ממגורשי ספרד אשר עסקו במסחר בינלאומי ובבנקאות, שמות משפחה של יהודים אלו אף הם ברשימות הזכאים לאזרחות.

במצרים הייתה גם קהילה יהודית אשר הוקמה ע”י מהגרים ממזרח אירופה, שהגיעו אליה בעיקר אחרי הפוגרום בקישינב בשנת 1903, לכן דוברו בה לשונות כמו יידיש ורוסית.

בין אנשי הרוח המלומדים של אותה תקופה ניתן למנות את יעקב צנוע דאוד חוסני, ד”ר הלל בן יעקב פרחיועוד.

 

מעמד הקהילה היהודית במצרים

במאה העשרים עפ”י הערכות היו במצרים כ-20.000 יהודים.

בתקופה זו הייתה הקהילה היהודית במצרים מרוכזת בערים אלכסנדריה וקהיר.

נבנו בה הרבה בתי כנסת, אגודות לעזרה הדדית, בתי חולים. הוקמו בה בתי ספר שונים, והיו לה חיי קהילה תרבותיים עשירים מאוד.

במהלך השנים הללו השתנה היחס אל היהודים מצד הערבים, בהתאם לשליטים השונים. ככל שהסלים האסלם כך הוצרו צעדיהם של היהודים ורובם, שהיו ממגורשי ספרד, עלו לארץ.

בערבים החשובות הוקמו כמה בתי ספר יהודיים וכן תלמוד תורה לילדים (באלכסנדריה).

כן הוקמו בתי חולים, מוסדות צדקה ובתי אבות. בתקופה זו הייתה גם עיתונות עברית ענפה.

בקהיר לבדה היו 29 בתי כנסת ובית הכנסת “שער שמים” עדיין עומד על תלו ופועל עד היום.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הגיעו למצרים הרבה יהודים מהיישוב היהודי, והייתה בה פעילות ציונית ענפה.

אחרי מלחמת העצמאות, עזבו רובם את מצרים ועלו ארצה.

אזרחות ספרדית ופורטוגלית – תיקון עוול היסטורי

בשנת 2015 החליטה ממשלת ספרד להעניק אזרחות למגורשי ספרד ולצאצאים שלהם. בעקבות ההחלטה המרגשת  הזו הצטרפה אליה גם פורטוגל. על פי האמור בכתבה והממצאים ההיסטוריים הרי שגם יוצאי מצרים זכאים להוצאת דרכון פורטוגלי בחיפה.

כתיבת תגובה